ביום שישי האחרון חשתי אי נוחות כשהמורה בסטודיו למחול ציינה את יום שישי האחרון של אוגוסט. מי היה הגוי הזה שקוראים לו אוגוסט ולמה אני צריכה לציין את היום הזה?

אבל כפי שלימד אותנו מורנו הבעל-שם-טוב, מכל דבר שיהודי רואה ושומע, עליו ללמוד משהו בעבודת ה', הרי שבתום שבת משפחתית חמימה, שמתי לב כי זהו המוצ"ש הראשון של חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, והקדשתי כמה שעות טובות לעסק שלי.

אלול הוא זמן של חשבון נפש וזה בדיוק מה שעשיתי במוצ"ש הראשון של אלול. ערימות של חשבוניות ספקים מגובבות בפיזור מימין, פנקסי קבלות בכריכה ירוקה חיוורת של בית חולים, נחים בשאננות משמאל. ורק אני סוערת מרוב ניירת ויושבת לעשות את חשבון הנפש של העסק.

מתמטיקה עוסקת במספרים יבשים, אבל חשבון נפש, כשמו כן הוא, עוסק בעניינים שקשורים לנשמה. מה שמביא אותנו לסיכום השנה, למאזן השנתי. היה ניתן לחשוב שהמאזן הזה נועד להגיש דוח למס הכנסה, אבל האמת היא שהמאזן הזה נועד בראש ובראשונה עבורנו, עבור בעל העסק.

בעל עסק עם ראש על הכתפיים יודע כי ללא מאזן שנתי אין לו דרך לדעת אם הוא מרוויח או מפסיד. העובדה שהחנות מלאה בקונים לא אומרת מאום. אנשים עלולים להגיע כדי לבדוק סחורה אך לא לבצע רכישה. רק כאשר בעל העסק – ובמקרה הזה בעלת העסק – עורך את החשבון והשורה האחרונה של המאזן חיובית, הוא יודע שהשנה החולפת הייתה שנה מוצלחת.

ומכאן, כמובן, למוצאי השבת השנייה של אלול. ההצעה שלי: אל תחכו למוצאי השבת האחרונה, שבת סליחות, החלו כבר עכשיו בחשבון הנפש השנתי. זה אמנם ייקח זמן, שעות, ואולי ימים. אבל זה מחויב המציאות.

הנה הצעדים לביצוע מאזן בוחן רוחני: צעד ראשון – שרטטי טבלה עם שתי עמודות. בראשונה כתבי "בין אדם למקום", ובשנייה "בין אדם לחברו". צעד שני – בחלק של "בין אדם למקום" כתבי את המצוות והדרכים שלך להתקרב לקב"ה. למשל: "התפללתי שחרית ומנחה כמעט בכל יום", אמור להופיע בשורת הרווח. "נתתי צדקה בכל יום חול", כנ"ל. אם המצב הורע במהלך השנה… תעבור השורה לצד ההפסד. כך, נמנה את המצוות אותן אנו משתדלות לקיים ונבדוק האם בשנה החולפת התחזקנו בקיומן או חלילה להיפך.

צעד שלישי – במשבצת "בין אדם לחברו" נכתוב על היחסים השונים בינינו לבין בן/בת זוגנו, הורינו, ילדינו, אחינו-אחיותינו, חברים לעבודה, ידידים וכו'. גם כאן נבדוק האם התקרבנו אליהם? התרחקנו מהם? עשינו מעשים שמוטב היה שלא ייעשו וכן הלאה.

צעד רביעי ואחרון – השלב האחרון הוא השלב החשוב ביותר, שכן בלעדיו כל הזמן שהשקענו עד עתה בעריכת החשבון יירד לטמיון. עלינו לקחת את ה"הפסדים" של השנה החולפת ולחשוב כיצד אפשר להפוך אותם לרווחים. לא במישור התיאורטי, אלא במעשה בפועל. נכתוב מה עלינו לעשות כדי להיות בנות טובות יותר, איך נוכל לוודא שאנו מתפללות בכל יום, מה נעשה כדי לשפר את האווירה בבית, איך נקדיש יותר זמן ללימוד הפרשה או ההלכה באופן קבוע.

שווה להקדיש לזה יותר מכמה שעות. לחזור שוב ושוב לשורות הרווח וההפסד כדי לבנות תוכנית עסקית רוחנית שתשרת אותנו בשנה הבאה עלינו לטובה.

ואיך כל זה קשור לפרשת השבוע? אז ככה: פרשת השבוע היא פרשת כי-תצא. היא עוסקת במלחמה ובמילא היא שייכת לעניין בו עסקנו קודם. השליחות שלנו כאן בעולם הזה הוא להילחם ביצר מצד אחד (סור מרע) ולהוסיף קדושה וטהרה בעולם (ועשה טוב). וזה חלק אינטגראלי בחשבון הנפש שלנו, במאזן הרוחני ובתכנית העסקית שעלינו לבנות לקראת השנה הבאה עלינו לטובה.

מצד אחד – חרטה על העבר, סור מרע במובן של וידוי ובקשת סליחה. ומצד שני – קבלה על העתיד, ועשה טוב, במובן של תשובה לה' מתוך שמחה שנתן לנו את הזכות הזו לעשות חשבון נפש ולהתקרב אליו מחדש.

וכל זה קשור גם למשיח. משום שכל מעשה שאנחנו עושים, נועד להביא את העולם לשלמות רוחנית ולהכין אותו לקבלת פני משיח צדקנו. כך שחשבון הנפש הזה אמור לענות גם על השאלה: מה עשינו במהלך השנה האחרונה כדי שמשיח יבוא ומה עוד נספיק לעשות בשבועיים שנותרו?

שנה טובה. כתיבה וחתימה טובה.

—
הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי" – אימון וייעוץ לנערות ונשים, מרצה, מנחה ומגישת התכנית "עניין משפחתי".